בית
חָלַמְתִּי עַל בַּיִת
עַל יָם שֶׁלִּחֵךְ אֶת הַקִּירוֹת.
הָיִית אִתִּי
טָבַלְנוּ רַגְלַיִם בְּנַחַת בַּמַּיִם
שְׁקֵטִים, נָעִים קַלּוֹת.
יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי חוֹלֵם
רָצִיתִי עוֹד.
הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבַּיִת.
מֵחַלּוֹן הַקּוֹמָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה צָפִיתִי בּוֹ
בְּדֹפֶק מוּאָץ.
לְאָן יַגִּיעוּ הַמַּיִם?
יָם רָחוֹק, לֹא מְלַחֵךְ
לֹא מֵצִיף, לֹא הוֹרֵס
בֵּינְתַיִם.
לוח חלק
לֹא אֶל פָּנָיו
הִיא תִּפְנֶה עַתָּה
אֶל גַּבּוֹ
הַחַם, הַנִּפְתָּח אֵלֶיהָ
בַּמִּרְוָח בַּמִּטָּה.
לֹא אֶל פָּנָיו
הָעֲיֵפִים מִמֶּנָּה
מִמֶּנּוּ, מֵחַיָּיו?
עַל גַּבּוֹ,
לוּחַ חָלָק, קָרוֹב
כָּל שֶׁתִּרְצֶה
תּוּכַל לִכְתֹּב.
לֹא אֶל פָּנָיו
בָּהֶם פָּנֶיהָ
טְבוּעִים כִּסְפִינָה טְרוּפָה
בְּעֵינָיו
בְּעֵינֶיהָ.
עכשיו
כְּשֶׁהָעוֹלָם חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם
אֲנַחְנוּ תַּחַת שְׂמִיכָה
מִתְחַבְּאִים.
קָרוֹב, בַּחֲשֵׁכָה
לֹא צְרִיכִים לִרְאוֹת
חָשִׁים בְּחֹם הַגּוּפִים.
אֲנַחְנוּ יוֹנְקִים יַמִּיִּים
נָעִים יַחַד אֶל הַמְּצוּלוֹת
הַרְחֵק מִטּוֹרְפִים חַדֵּי שִׁנַּיִם.