מַחְשְׁבוֹתַי נִצְרָבוֹת מֵרֹב עֶרְגָּה מֵרֹב כְּמִיהָה –
צָמָא שֶׁאֵין לוֹ רְוָיָה,
רָעָב שֶׁדָּבָר לֹא יַשְׂבִּיעוֹ,
תְּהוֹם עֲמֻקָּה נִפְעֶרֶת לְלֹא קֵץ,
וְהַקֵּץ יַפְתִּיעַ לְבַסּוֹף.
*
עַל הַקַּרְקַע אִשָּׁה
חֲבוּלָה, פְּצוּעָה אוֹ אֲנוּסָה –
יִלְלַת חַיָּה פְּצוּעָה נִשֵּׂאת אֶל־עָל –
אָנָּא הוֹשִׁיעוּ, הֵיכָן נֶעֱלַמְתֶּם?
הַאִם אוּמַת אוֹ אֵחָטֵף – לְמִי הַפִּתְרוֹנִים,
מִמֵּילָא גּוֹרָלִי חָמַק מִמֶּנִּי.
*
אֶת זִכְרוֹנוֹתַי הַיָּפִים מֵאַרְצִי
בְּעִמְקֵי לִבִּי אֶחְנֹט וְאֶפְקֹק בְּצִנְצֶנֶת־עַד,
פֶּן יְגַלּוּ אוֹתָם וְיַשְׁחִיתוּם,
רַק אַנְקוֹר קָט יַבִּיט וְיַחְרִישׁ.
