החלון
בַּסּוֹף תָּמִיד מִסְתַּכְּלִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן,
גַּם אִם זֶה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם,
וּמְבִינִים שֶׁלֹּא רוֹאִים שׁוּם דָּבָר.
הֶעָלִים נוֹשְׁרִים וְצוֹמְחִים,
אֲדִישׁוּת מְזַעֲזַעַת
לְחֶזְיוֹן הַכְּאֵב הַפָּתֵטִי שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת.
שָׁעוֹת שְׁקֵטוֹת לְלֹא מַטָּרָה
מְאַפְשְׁרוֹת פְּרִימָה שֶׁל קְשָׁרִים מְיֻתָּרִים,
צְנִיחָה שֶׁל יְרֹקֶת לְנֹכַח עַזּוּת הַמַּבָּט.
חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה עוֹד מַה לִּכְתֹּב
וּמוּל טִפְטוּף הַמִּלִּים
אֲנִי רוֹאֶה אֶת קְצֵה הַשַּׁעַר
אֲבָל עֲדַיִן יָכוֹל לְהִשְׁתַּהוֹת וּלְחַפֵּשׂ דְּבַר־מָה
בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה כְּדֵי לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר
וְאָז
לְהִתְרַחֵק בַּחֲזָרָה לְמֶרְכַּז הַהֲמֻלָּה.
בית חולים
רַק אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַפְּגָמִים:
הָאֲרִיחִים שֶׁהֻדְבְּקוּ בָּעֶרֶב
וּבְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה זָלְגוּ מִילִימֶטֶר מִמְּקוֹמָם,
חוּט הַחַשְׁמַל שֶׁלֹּא הֻצְמַד לַקִּיר.
מְבַקְּרִים בַּבַּיִת בָּאִים וְהוֹלְכִים,
מִתְפַּעֲלִים מִגֹּבַהּ הַתִּקְרָה, הַחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים, הָאֲוִירָה הַנְּעִימָה.
הֵם אֵינָם רוֹאִים אֶת רִקְבוֹן שָׁרְשֵׁי הַדֶּשֶׁא.
רַק אֲנִי עוֹקֵב אַחַר מַסְלוּלֵי הַנְּמָלִים בְּבוֹאָן וּבְצֵאתָן מִקִּנֵּיהֶן,
הָעֲטַלֵּף שֶׁזָּעַק חֲרִישִׁית וּפִצֵּל אֶת חֶשְׁכַת הָאַשְׁמֹרֶת.
לִפְנֵי שֶׁכֻּלָּם קָמִים, אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לַמִּסְדָּר הַקָּבוּעַ
שֶׁאֵלָיו אֲנִי מִתְכּוֹנֵן מֵאָז הִבְשִׁילָה בִּינָתִי,
זֶה שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם אֶלָּא מִתַּחַת לַמַּצֵּבָה.
מְחַכֶּה לַמִּלָּה הַגּוֹאֶלֶת שֶׁתִּנְזֹף וְתָחֵל אֶת מַסְלוּל הַיִּסּוּרִים הַמֻּכָּר,
וְהָאָרִיחַ הַסּוֹרֵר מַמְשִׁיךְ בִּנְדוּדָיו
נֶאֱבָק מוּל הַזְּמַן הַמַּקְשִׁיחַ אֶת מַצָּעוֹ הַדָּבִיק,
וְעוֹד פְּגָם מֻנְצָח מוּל עֵינַי.
רַק אֲנִי רוֹאֶה.
רוֹאֶה וְלֹא מְסַפֵּר לְאִישׁ.
תומך לחימה
כְּשֶׁתִּקְרְאִי לִי, לְלֹא צַו שְׁמוֹנֶה,
אֶהְיֶה מוּכָן, כִּמְעַט תָּמִיד,
עִם אוֹ בְּלִי מַדִּים.
מַחְסָנַי מְלֵאִים לְהִתְפַּקֵּעַ,
הַמְּנוֹעִים חַמִּים וְשָׂשִׂים אֱלֵי תְּנוּעָה
כָּל דְּגָלַי מוּנָפִים אֶל עָל
וַאֲנִי עוֹמֵד זָקוּף, קָשׁוּב וְכָנוּעַ,
מַבִּיט בְּפָנַיִךְ בְּרֹב עִנְיָן,
סַקְרָן וּמְעַט חָרֵד
כְּמוֹ טִירוֹן רַב נִסָּיוֹן.
