שני שירים | שולמית בת אור

הנה אתם כבר שבים

לחברתי המשוררת ג'ודי וינשטיין-חגי ובעלה המוזיקאי גדי חגי ז"ל,
שנרצחו על ידי חמאס ב-7.10.23, בקיבוצם ניר עוז.

נֶעְדָּרִים, נֶהֱדָרִים, נֶאֱדָרִים
בְּכֹחַ אַהֲבַת הָאָדָם וְכָל הַקַּיָּם.
עוֹלָם, הֲרֵינִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ:
הִנֵּה הֵם כְּבָר שָׁבִים
לִזְרוֹעוֹת הָעֵצִים,
לְחֵיק שְׂדוֹת הַחִטָּה הַיְרֻקִּים,
וְלִידֵי אוֹהֲבֵיהֶם הַכְּמֵהוֹת.

זוֹ הַצְהָרַת אַהֲבָה מְאֻחֶרֶת,
לֹא מִדַּי!
חוּטֵי חֶסֶד שֶׁל תְּכֵלֶת נִטְווּ סְמוּיִים,
בִּידֵי הָאָמָּן שֶׁל הַזְּמַן הָאָרֹךְ,
שֶׁחָתַר בֵּינֵינוּ.
רַק עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי, שֶׁהָיָה עָלַי תָּמִיד לוֹמַר
לְכָל שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת –
מָה מְאֹד אָהַבְתִּי.
הַלֵּב מֵצֵר עַל הַחֲבֵרוּת שֶׁיַּחֲמִיץ,
וְנִשְׂבַּע בִּשְׂפָתַיִם צְרוּבוֹת אֵשׁ וְאֵימָה –
לְתַקֵּן!

*
לֹא תָּשׁוּבוּ.
גּוּפוֹתֵיכֶם בְּעַזָּה, בִּידֵי מִי שֶׁעֲלֵיהֶם חַסְתֶּם,
וַאֲלֵיכֶם לֹא גִּילוּ חֶמְלָה.
מִי יַעֲשֶׂה אִתְכֶם חֶסֶד אַחֲרוֹן,
חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת?


בדרום כן יש חדש – חרבות הדם

בהערכה ובהוקרה ל:
אריך מריה רמרק, ברברה טוכמן ואמוץ עשהאל

הָעֶרֶב הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה לַמִּלְחָמָה.
שְׁלוֹשָׁה־עָשָׂר חֲטוּפִים וַחֲטוּפוֹת יִשְׂרְאֵלִים רִאשׁוֹנִים,
יֻחְזְרוּ הָעֶרֶב הַבַּיְתָה. יְלָדִים וְנָשִׁים.
יֵשׁ לְבָבוֹת בּוֹכִים מִשִּׂמְחָה וְיֵשׁ מִכְּאֵב,
עַל מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ, עַל מִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָשׁוּבוּ.

הַשַּׁלִּיטִים כֻּלָּם, כְּדַרְכָּם, שׁוּב מַקְרִיבִים לְמֹלֶךְ הָאֻמּוֹת:
חַיָּלִים, חַיָּלוֹת, וְאֶזְרָחִים בְּנֵי דָּתוֹת שׁוֹנוֹת,
תָּמִיד מִ"שֶּׁלָּנוּ" וּמִשֶּׁל "הָאֲחֵרִים".

דַּפֵּי הַהִיסְטוֹרְיָה מְעַלְעֲלִים בְּקוֹרוֹת הָעוֹלָם –
מִצְעַד הָאִוֶּלֶת הַיְּהוּדִי נִמְשָׁךְ.
אֱלֹהִים, עַד מָתַי? רַחֵם עָלֵינוּ!
*
זַעֲקַת מַצֵּבוֹת הַקְּבָרִים הַהוֹלְכִים וְרַבִּים, הוֹמִיָּה,
נוֹקֶבֶת לְבָבוֹת רַבִּים מִקַּוּוֹת.
הַחֲלָלִים לֹא נָשְׂאוּ פִּרְחֵי "זִכְרוּנִי"
עַל דַּשֵּׁי מַדֵּיהֶם, אֲבָל קִבְרֵיהֶם מְכֻסִּים
מַרְבַדֵּי "זִכְרִיָּה" תְּכֻלִּים, חֲדוּרֵי אֵימָה.
אֵיךְ יוּכְלוּ לִסְלֹחַ!

דִּמְעוֹת אוֹהֲבֵיהֶם הַשְּׁחֹרוֹת לָעַד,
תַּחְרֹצְנָה אֶת זִכְרָם בְּנִימֵי הַמַּצֵּבוֹת שְׁבוּרוֹת הַלֵּב.
כָּל עוֹד הֵן לֹא תִּתְפּוֹרֵרְנָה,
כְּאֵבָן יַמְשִׁיךְ לְסוֹכֵךְ עַל הַגּוּפוֹת הַבּוֹכִיּוֹת
וּלְפוֹרֵר אוֹתָן לְתוֹךְ הָרְגָבִים הָרַחוּמִים,
עַד שֶׁיִּתְמַזְּגוּ וְיִפְרְחוּ תְּכֵלֶת.

Marc Chagall, Persecution
דילוג לתוכן