חזרה לחריזה? | רות ארטמן

בֵּין עַרְפִלֵּי עֵרָנוּת וְשֵׁנָה
פָּנְתָה אֵלַי הַחֲרִיזָה:

תְּנִי לִי הִזְדַּמְּנוּת, יְדִידָה
לְהַחֲיוֹת אֶת יֹפִי הַשִּׁירָה.

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת הֲמוּמָה
רֹאשִׁי רֵיק מִמַּחְשָׁבָה.

שִׁירַת הֶעָבָר הַיָּפָה
מִתְחַנֶּנֶת עַל נַפְשָׁהּ…

… מָה אֶעֱשֶׂה? רַבָּה הַמְּבוּכָה
אַשְׁאִיר לְלִבִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה.

מקס ליברמן
דילוג לתוכן