בֵּין עַרְפִלֵּי עֵרָנוּת וְשֵׁנָה
פָּנְתָה אֵלַי הַחֲרִיזָה:
תְּנִי לִי הִזְדַּמְּנוּת, יְדִידָה
לְהַחֲיוֹת אֶת יֹפִי הַשִּׁירָה.
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת הֲמוּמָה
רֹאשִׁי רֵיק מִמַּחְשָׁבָה.
שִׁירַת הֶעָבָר הַיָּפָה
מִתְחַנֶּנֶת עַל נַפְשָׁהּ…
… מָה אֶעֱשֶׂה? רַבָּה הַמְּבוּכָה
אַשְׁאִיר לְלִבִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה.