שולה ברנע

שיתוק 11/12

בְּעֵת שֶׁנִּדְחַף ע"י הַקַּלְגַּסִּים הַגֶּרְמָנִים לִקְרוֹן הָרַכֶּבֶת

זָעַק אֵלֶיהָ בְּאֹמֶץ "רִבְקָלֶ'ה"!!

נֶאֶלְמָה בְּאִבְחַת הַשּׁוֹט, נִרְתְּעָה לְשׁוּרָתָהּ

הַלְמוּת לִבָּהּ הַמִּתְפַּלֵּץ גָּבַר עַל נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים –

מַה צּוֹרֵב כְּאֵב שְׁתִיקָתָהּ

עַד

שֵׂיבָתָהּ.

 

בריכת שעשועים

מֵי הַבְּרֵכָה הָיוּ קְפוּאִים כְּלִבִּי הָרוֹטֵט.

הֻפְשַׁטְתִּי.

פַּחַד פָּשָׁה בַּכֹּל,

גְּבָרִים בְּרִיאִים, עֵירֻמִּים,

בְּנֵי תּוֹרָה חֲסִידִים הוּטְלוּ הַמַּיְמָה.

הַצַּו – הִזְדַּוְּגוּ אִתָּן, עִם בְּנוֹת הָרַב!

לְמַעַן שַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקַּלְגַּסִּים הַחֲמוּשִׁים,

אַחַר כָּךְ – יְרִיּוֹת, דָּם, דְּמָמָה.

אֵיכָה יָכֹל אֱלֹהַּ בַּשָּׁמַיִם לִרְאוֹת

בְּלֹא לוֹמַר דְּבָרוֹ?

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בַּחֲצִי הַיּוֹם!

 

Leopoldo Méndes, Death Train 1942

 

 

דילוג לתוכן