יופי הבריאה | נועם מאיר שדות

עֵצִים מִתְנוֹפְפִים. עָפִים בָּרוּחַ הַסְּתָוִית.
חֲתוּלִים מְהַלְּכִים בֵּינוֹת לָעֵצִים מְחַפְּשִׂים אֹכֶל.
אֲנָשִׁים טוֹבִים וְרָעִים לֹא מַמָּשׁ חָשׁוּב
כֻּלָּם יָפִים מְהַלְּכִים בָּרְחוֹבוֹת אִישׁ אִישׁ לְעִסּוּקוֹ.
וַאֲנַחְנוּ נֶהֱנִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה לְהִתְפַּלֵּל לְבוֹרֵא עוֹלָם
שֶׁרַק לֹא יִפָּסֵק הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה הַזֶּה
עִם בּוֹא הַסְּתָו.

Van Gogh
דילוג לתוכן