אִמי | לילך סטמבולצ'יק

יַתְמוּתֵךְ מֵאֵם כְּשֶׁחָלָב עַל שְׂפָתַיִךְ
עֲלִיָּתֵךְ מִמּוֹסֶל לְמַעְבָּרָה זָבַת מַחְסוֹר
אָבִיךְ נִלְקַח מִמֵּךְ בְּיַלְדוּתֵךְ
כְּשֶׁנִּסָּה לְהוֹשִׁיעַ אִשָּׁה זָרָה מִנָּחָשׁ.
נְטִישַׁת אַחֲיוֹתַיִךְ
מַחֲלָתֵךְ, יִסּוּרַיִךְ
אַלְמְנוּתֵךְ בִּדְמִי יָמַיִךְ.
אֵינְסוֹף הַתְּפִלּוֹת
וְרִבְבוֹת הַנֵּרוֹת שֶׁהִדְלַקְתְּ לְרַבִּי מֵאִיר
נִכְרְכוּ כְּמוֹ מַחְרֹזֶת סְבִיב צַוָּארֵךְ.

אֲנִי לְתֻמִּי
דִּמִּיתִי עַצְמִי עֲבוּרֵךְ לְאֶשֶׁד
מַפַּל סַעַר שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה.

Mother and child, Picasso
דילוג לתוכן