לֵילִי רָעֵב לְשֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת שֶׁתָּפִיג אֶת כְּאֵבִי
תָּסִיר אֶת הַחֲלוּדָה הָאוֹכֶלֶת אֶת בַּרְזֶל אֵיתָנוּתִי
סִיגִים אַחַר סִיגִים,
נָעִים יוֹתֵר לְרַחֵף מֵאֲשֶׁר לִזְחֹל וּלְדַדּוֹת
אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ
הָיָה פֹּה חוֹל בְּתוּלִי
וְהַיּוֹם נְשָׁרִים וְנִצִּים
גֵּרְשׁוּ מִכָּאן אֶת כָּל הַצִּפּוֹרִים וְהַיּוֹנִים מִדַּרְכִּי
וַאֲנִי נֶחְנָק בְּעֶלְבּוֹנִי
בִּימַת הַכְּאֵב שֶׁעָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ
תַּחַת שְׁמֵי תְּכֵלֶת שֶׁבֻּתַּר לְבָבָם
וְשֶׁמֶשׁ קְטוּעַת קַרְנַיִם מְדַמֶּמֶת וְדוֹמַעַת
וְאֵין לָהּ כְּבָר בְּשׂוֹרָה
לְעֵינַי הַשּׁוֹאֲלוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת
אֶת הַחַיִּים שֶׁנָּשְׁמוּ אֶת הַחוֹל הַבְּתוּלִי
שֶׁהָיָה פֹּה.
