רני רוזנטל

דברים

שֶׁעָשׂוּ הֶבְדֵּל.

נָשִׂיא שֶׁהוֹשִׁיט יָד לַשָּׁלוֹם בְּאֶרֶץ אוֹיֵב

אַפִּיפְיוֹר שֶׁסֵּרֵב לְהַפְלוֹת בֵּין אַהֲבוֹת

הַשִּׂמְלָה הַסְּגֻלָּה שֶׁלָּבַשְׁתְּ בְּמַאי

הַדִּמְעָה שֶׁהִפְתִּיעָה וְנִסִּית לְהַסְתִּיר

כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל כְּבוֹד הָאָדָם.

גַּם הַמְצָאַת הַגַּלְגַּל

וּבִקּוּעַ הָאָטוֹם

אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל

איך ידעתי

אֵיךְ יָדַעְתִּי?

אַחֲרֵי שָׁבוּעַ דִּבַּרְנוּ עַל יֶלֶד

אֲבָל לֹא רַק. מוּבָן שֶׁהָיִינוּ יָפִים

כְּמוֹ כְּשֶׁנֶּאֱהָבִים.

הָיָה מַשֶּׁהוּ בָּאֲוִיר שֶׁהָלַךְ אִתָּנוּ לְכָל מָקוֹם

כְּאִלּוּ קִבַּלְנוּ אַטְמוֹסְפֶרָה בְּמַתָּנָה

אָמַרְתִּי לָךְ מִנִּסָּיוֹן הֶעָבָר

מָה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁלֹּא יִקְרֶה לָנוּ אַחֲרֵי שָׁנִים

וְכָל זֶה אַחֲרֵי שָׁבוּעַ

אֲבָל זֹאת הִיסְטוֹרְיָה

וּמָה עַכְשָׁו זֶה סִפּוּר אַחֵר

Under my skin

מַתְאִים לִי פְרַנְק סִינַטְרָה

בָּרַדְיוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמְּאֻחָרוֹת

כְּשֶׁחַם בַּחוּץ וְעַקְרוֹת בַּיִת חוֹבְטוֹת כָּרִיּוֹת

בַּמִּרְפָּסוֹת

עַל גַּלֵּי הַשִּׁיר נִשָּׂאוֹת דְּרִישׁוֹת שָׁלוֹם מֵהֶעָבָר

וּמִתְקַבְּלוֹת כְּמִשְׁפָּחָה

בְּיוֹם כָּזֶה הַכְּאֵב צָנוּעַ וּמְנֻמָּס, מִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהָעִיק

וּמַשְׁאִיר מֶרְחָב לְנַסּוֹת לְהָבִין מַה בֶּאֱמֶת קָרָה

לָךְ שׁוּם דָּבָר. עָצַרְתְּ לְרֶגַע וְהִמְשַׁכְתְּ

אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי תָּקוּעַ אִתָּךְ מִתַּחַת לְעוֹרִי

העדפות

אֲנִי מַעֲדִיף נַעֲלָיִם יְשָׁנוֹת. בַּחֲדָשׁוֹת

אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַפְרָזָה עַד שֶׁהֵן מְקַבְּלוֹת

אֶת הָאֹפִי שֶׁלִּי

אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ מִתְּמוּנוֹת מְשֻׁנָּנוֹת בְּשָׁחֹר לָבָן

וְעוֹד יוֹתֵר בְּשָׁחֹר צָהֹב בְּאַלְבּוֹם יָשָׁן מִשָּׁם

שֶׁל אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת שְׁמָם

אֲנִי אוֹהֵב תַּקְלִיטִים. הַזְּרוֹעַ הַמֻּנַּחַת,

הַטִּפּוּל בַּמַּחַט. שְׂרִיטוֹת הֵן

יְדִידוֹת וָתִיקוֹת, אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים תָּמִיד

בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת

אֲנִי מַעֲדִיף מִכְתָּב עַל מֵייל זָרִיז וְיָעִיל.

לְהִפָּגֵשׁ עִם כְּתַב יָדִי, לְלַקֵּק בּוּל,

לְחַכּוֹת בְּמֶתַח הַאִם תַּעֲנִי…

בֵּין מַחְשֵׁב וְעִפָּרוֹן אֲנִי בּוֹחֵר בַּשֵּׁנִי.

מוּכָן לְהִתָּקֵל בְּרַעְיוֹן, לִמְצֹא פְּתָקִים מְכֻבָּסִים

בַּכִּיסִים, לִחְיוֹת בְּאִי שֶׁקֶט כְּשֶׁהַנְּיָר רֵיק

כְּלֵי עֲבוֹדָה אֲהוּבִים עָלַי עִם הַעֲדָפָה

לִישָׁנִים.

הַחֲדָשִׁים נְעִימִים לָעַיִן בִּשְׁרִירֵיהֶם הַתְפוּחִים

תַּחַת חֲלִיפוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶם. הַמְּשֻׁמָּשִׁים

מְצֻלָּקִים, אוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד הַזְּמַן

וּמוֹשִׁיטִים יָד שְׁנִיָּה לְמִשְׁתַּמֵּשׁ חָדָשׁ

אֲנִי מַעֲדִיף אֶת הַיָּם עַל כָּל מְקוֹמוֹת הַבִּלּוּי

אַהֲבָה שֶׁלֹּא תְּלוּיָה בֶּעָבָר, לֹא תְּלוּיָה בְּדָבָר

בקשר לזכרונות

הֵם לֹא זָכוּ בְּאַהֲבָתִי, הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי.

שָׁלְחוּ אוֹתִי לְדַלֵּג עַל הָרִים וְלַחֲצוֹת

אוֹקְיָנוֹסִים בְּמֵרוֹץ אַחֲרֵי הָרוּחַ. בָּחֲרוּ

בְּדַיָּרֵיהֶם בִּלְעָדַי

וְכָפוּ אוֹתָם עָלַי, רוּחוֹת רְפָאִים מֵהֶן בָּרַחְתִּי.

לָעֲגוּ לַדַּפִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁפָּתַחְתִּי, פִּנּוּ מְקוֹמוֹת

בְּלִי לְהִתְיַעֵץ – לֹא אוֹתָהּ.

לָהּ מְשֻׁרְיָן מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד וַאֲנִי קוֹפֵץ

לְלֹא שְׁלִיטָה כָּל פַּעַם שֶׁהִיא מְבַקֶּרֶת

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה סוֹדָם. אֲרוּזִים לְלֹא וָקוּם,

לְלֹא הַקְפָּאָה, בַּאֲרִיזָה פְּשׁוּטָה

חֲשׂוּפָה לְשִׁנֵּי הַזְּמַן – וְנִשְׁאָרִים טְרִיִּים כְּמוֹ דָּג

שֶׁקָּנִיתִי יְשִׁירוֹת מֵהַדַּיָּג. הוֹסַפְתִּי בַּקְבּוּק יַיִן,

חָלַקְתִּי עִם אֲהוּבַי וְחָגַגְנוּ. אוֹתָם אֶחֱלֹק

1000 פְּעָמִים

עִם 1000 אֲנָשִׁים וּמֵהֶם לֹא יִגָּרַע

וְאִישׁ לֹא יַחְגֹּג. אֵין מַה לְדַבֵּר עַל אַהֲבָה