"נמלים צהובות" מפנימה את הארכיטיפ האקספרסיוניסטי בעולם חזותי מופשט מכל ממשות או השראה פיגורטיבית. צבעוניות, הרמוניה וחושניות טובות בעיני מדלות אנכרוניסטית חסרת בשורה ואסקטיציזם יובשני. סגפנות חזותית ו"אמנות עניה" הפכו עם השנים בעולם האומנות הן עצמן, לקונצפטים סמכותניים ופטריארכליים. אנחנו יודעים שהחיים הם רב-גוניים, צבעוניים ומלאי הפתעות. רוברט ונטורי כתב בפתח ספרו "מורכבות וסתירה בארכיטקטורה" (ניו יורק 1966) "אני מעדיף את הוויטליות המבולגנת על האחדות הפשטנית" ונטורי יצא בספרו במתקפה נגד ערכי פשטות וטוהר של המודרניזם. הציוויליזציה אינה כזו, טען. במקום פשטות ודלות ונטורי הציע ריבוי סגנונות, שפע חומרים וצבעים.
על פי הגדרתה אמנות מופשטת משוחררת מנאמנות למציאות חזותית ועם זאת באמצעות אותה טכניקת עבודה ואותה פלטת צבעים ניתן ליצור ויזואליה חולית מדברית דלה, ריקה ושוממה, כשטיח שממה אין-סופי מתחת לשמיים אפורים מכבידים ומדכאים – או – וויזואליה אקספרסיוניסטית שמחה, מפתה, מרקדת וחושנית בהשראת ציורי ילדים למשל או בהשפעת המרקם החזותי של מארק רותקו ופאול קלה.
בעבודה "נמלים צהובות" העדפתי לוותר על הרטוריקה של "הצבר, החול והמדבר" לטובת צבעוניות, סדוקציה והרמוניה. אין ביריעת הציור אובייקטים או פיגורות מזוהות. בהשפעת ג'קסון פולוק השתדלתי לבטא ערכים אמנותיים כמו צבע, צבעוניות, צורה, מרקם, וקומפוזיציה מתוך מגמה להגיע למגע עם רגשות פיתוי, חושניות ושמחה. הציור המופשט בראשיתו השיל מעליו כל ריאליזם פיגורטיבי כופת ומחשק. מול עבודה אקספרסיוניסטית מופשטת, נשלפות מאליהן אין ספור אסוציאציות ופרשניות בתודעתו של הצופה בה.
הצבע הצהוב "בנמלים צהובות" יכול להתפרש כמגש פרחי חמניות בקצהו של שדה רחב יריעה, פריחה צהובה של ציפורני חתול, מרחב חמציצים בקצה האופק ,שדה נמלים צהובות מעל מישור תכול או לוותר במודע על כל דיאלוג פרשני עם אסוציאציות מתחום הממשות ולדבוק ברטוריקה מופשטת. באופן סימבולי הקדקוד בציור הוא משטח כתמים בצבע צהוב על רקע נוף תכול. הצבע הצהוב מסמל את אורה של השמש, חמימות ועליצות, אמונה ודעת. "נמלים צהובות" אינה נושאת ייצוג של אובייקטים מעולם הטבע, ועם זאת, היא מקיימת דיאלוג עם ערכים חזותיים חושניים, אור, עליצות ואהבת חיים.
