חגית בת-אליעזר | שירים

האישה הבוכה

פַּרְפַּר בֶּרֶט אָדֹם

עַל־עַל פְּנֵי סַעַרֶגֶשׁ

בִּידֵי אָמָּן דָּגוּל

בּוֹכָה דִּמְעוֹת פִּלֶּגֶשׁ

חַבֵּק אוֹתָהּ, נַחֵם

גַּשֵּׁר וְלוּ הַפַּעַם

בֵּין הַחַיִּים לַכַּן

אוֹבֶדֶת הִיא בַּפַּעַר

קַוִּים פְּרוּעִים, צְבָעִים

מִכָּל גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת

הָעַיִן הַצּוֹפָה

כְּבָר לְכוּדָה בָּרֶשֶׁת

שֶׁל יֹפִי מִתְעַלֵּל

אֶסְתֶּטִיקַת הָאֵבֶל

בֶּרֶט מַרְהִיב שִׁקְרִי

תַּחְתָּיו חַיֵּי הַסֵּבֶל

מדברי השפר של גבר מצוי

חִפַּשְׂתָּ אִשָּׁה חֲכָמָה?

כֵּן, שֶׁתָּבִין מַה מְקוֹמָהּ:

כָּל מַשְׂכִּילָה, מְהַנְדֶּסֶת

אִתִּי הִיא אֶפֶס, נִדְרֶסֶת

אָמַרְתְּ שֶׁאַתְּ גַּם מְשׁוֹרֶרֶת?

בְּסֶקְס אַתְּ מֻשְׁתֶּקֶת, נֶחְדֶּרֶת.

מלכת המדעים

הָאִמְרָה "חַיִּים פַּעַם אַחַת" חַסְרַת מַשְׁמָעוּת

בְּשֶׁל  תַּת־דִּיּוּק וְשִׁמּוּשׁ־יֵתֶר

אֲבָל "שׁוֹכְבִים פַּעַם אַחַת" –

זֹאת עֻבְדָּה הִסְטוֹרִית.

אַחֲרֵי הַסְּעָרוֹת עִם אֲחֵרִים

יַחְסְרוּ לִי

עֵינֶיךָ הַקּוֹרְנוֹת חָכְמָה וָדַעַת

וּפִיךָ הַמֵּפִיק סִפּוּרִים מֵהֲוַי מָתֵמָטִיקַאִים.

חשבון

לֵךְ, זְבוּב הַמַּחְשָׁבָה,

נוּדְנִיק נִדְבָּק

מְזַמְזֵם עַל אַהֲבַת נְעוּרַי שֶׁנִּזְנְחָה

טַרְדָּן דָּן

אֵין זוֹ שָׁעָה טוֹבָה

דַּקָּה כְּנֶגֶד שְׁנַת חַיַּי:

הַמַּעְגָּל הֻשְׁלַם