שני ארנהיים | סקס ועונות השנה

סתיו

הִיא מְפַזֶּרֶת
רְמָזִים כְּשַׁלֶּכֶת.
בַּמִּטָּה מִתְהַפֶּכֶת,
חוֹשֶׁקֶת וּנְסוֹגָה.
מַפְשִׁיטָה
וּמוֹתִירָה אוֹתִי
עֵירֹם מִגְּנִיחָה.

חורף

נִקְלַעְתִּי לִסְעָרָה,
הִיא הִתְמַתְּחָה וְנִדְלְקָה
כְּבָרָק, גָּנְחָה כְּרַעַם.

שָׁכַבְתִּי עִם חֹרֶף,
כְּשֶׁהִתְכַּרְבַּלְתִּי בְּתוֹכָהּ
הִמְרֵאתִי לָעֲנָנִים.

טִפּוֹת גֶּשֶׁם יָרְדוּ מִגּוּפָהּ,
לִטְּפוּ אוֹתִי בְּרַכּוּת.

כְּשֶׁגָּמְרָה צָמְחָה פִּטְרִיָּה
הִיא הֶעֱבִירָה לִי בִּנְשִׁיקָה.

מָצַצְתִּי, בָּלַעְתִּי וְרָאִיתִי
צְבָעִים חַיִּים כְּמַיִם.

אביב

כְּשֶׁנָּגַעְתִּי בָּהּ הִתְעַטַּשְׁתִּי.
אַבְקַת קְסָמֶיהָ,
עָשְׂתָה לִי אָלֶרְגְּיָה.

הִיא צִבְעוֹנִית וְסַסְגּוֹנִית,
חַמָּה, קָרָה וּמְטַפְטֶפֶת.

מַפְתִּיעָה וּמְהִירָה,
כְּשֶׁאֲנִי חוֹדֵר לְתוֹכָהּ
אֲנִי פּוֹרֵחַ כָּמוֹהָ.

קיץ

אֲבַטִּיחַ מְטַפְטֵף
לְטַבּוּרָהּ.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ
וְחַיָּב לְהוֹרִיד חֻלְצָה,
טִפּוֹת זֵעָה נוֹזְלוֹת
מִגּוּפִי כְּשֶׁהִיא מְאִירָה
אֶת עוֹרָהּ בְּפָנַי.
הִיא לוֹהֶטֶת.
אֲנִי מַבִּיט בָּהּ
וּמַפְלִיג בְּיַם גּוּפָהּ.