מִשּׁוֹבָכִי מִתְעוֹפְפִים הִרְהוּרִים
כְּיוֹנֵי הֶחָצֵר בַּשְּׁכוּנָה,
נוּגִים עוֹלְצִים וְשׁוֹבָבִים
מִסְתַּחְרְרִים בָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
יִשָּׁאֲבוּ לְחֵיקָהּ וְיִנָּקוּ מִמֶּנָּה.
הֲיָשׁוּבוּ אֲחֵרִים, שׁוֹנִים?
הַאַכִּירֵם, אוֹ יַהַפְכוּ לְבַזִּים?
וְאִם לֹא יָעוּפוּ הַחוּצָה –
יִוָּתְרוּ כְּמוֹת שֶׁהֵם?
אוּלַי טוֹב שֶׁבֶת בְּשׁוֹבָךְ מָגֵן.
